הקשבה – סכנות עידן המסכים, הפרעות קשב והקשר ביניהם

הקשבה – סכנות עידן המסכים, הפרעות קשב והקשר ביניהם

מדוע למרבית הילדים היום יש הפרעות קשב ולמידה וכיצד ניתן לשפר את המצב?

כיצד אפשר לשפר כישורים ניהוליים וכושר שכנוע?

איך נרכוש את אחד הכלים החשובים ביותר בתקשורת עם אנשים?

לשאלות אלה ואחרות יש קשר ישיר לנושא ההקשבה!

במאמר זה נציג 6 פעולות פשוטות שיגרמו לנו לשפר את יכולת ההקשבה הפעילה שלנו, נסביר מדוע העידן הדיגיטלי מסכן את ילדינו, כמה אנחנו מפסידים כש"שרירי ההקשבה" שלנו לא מפותחים וכיצד ניתן לשנות את המצב.

לעידן הדיגיטלי,בו אנו חיים, המכונה גם "עידן המסכים",  קיימים יתרונות ברורים, אך כמרבית הדברים בחיינו הוא כולל גם סכנות רבות אליהן כדאי להיערך.

העידן הדיגיטלי מעודד אותנו לשימוש רב בטכנולוגיה מתקדמת אבל גם "מרדים" כישורים חשובים כמו כישורי תקשורת בין אישית, כישורים חברתיים וכושר הקשבה אשר מוגדרים על ידי מומחים רבי וביניהם פרופ' יורם יובל, ככישורים הישרדותיים בסיסיים שחשובים לנו ויהוו בעיה משמעותית בעתיד אם לא נרכוש אותם באופן יזום.

לרובנו יצא להיות בסיטואציה בה אנו יושבים לשיחה עם חברה / בן משפחה / בן הזוג / ילדינו ובזמן השיחה הם "מציצים" במכשיר הסלולרי. זה יוצר תחושה מאוד לא נעימה של חוסר הקשבה וריחוק.

"כשאני אומר לך משהו, ואתה רק: "יופי, יופי" משיב,

אני יודע שאתה בכלל לא מקשיב"

יהודה אטלס, מחבר הספר "והילד הזה הוא אני"

השימוש במסכים מרגיל אותנו להיות "זמינים" בכל עת, זמינים לתקשורת בה אנו לא מתמודדים עם תקשורת אמיתית אחד מול השני ובעצם "מסתתרים" מאחורי המסך. אמצעי התקשורת הממוסכים דוגמת ווצאפ, טוויטר, פייסבוק ודומיהם יוצרים תחושת אשליה חברתית, בה אנו כביכול בקשר עם המון אנשים. אך לא כך הדבר באמת. מחקרים מראים שבמקרים רבים תקשורת זו אינה שוות ערך ואפילו אינה מתקרבת למפגש פנים אל פנים.

במפגש פנים אל פנים אנו גם "מתרגלים" תקשורת מקרבת, מחזקים את ביטחוננו העצמי, יוצרים תחושה של הקשבה אמיתית בקרב בני שיחתנו , מחזקים את הקשר ויוצרים בקרב בן שיחנו רצון אמיתי להקשיב לנו.

בעבר, ילדים היו נפגשים אחר הצהריים פנים אל פנים וגם אצל מבוגרים לא היה תחליף לפגישה אישית מקרבת אך היום כללי המשחק השתנו. את המפגש החברי בחצר מחליפה שיחת ווצאפ או משחק "און ליין" ב X-Box ובמקום פגישה בבית קפה אנו מוצאים את עצמנו מתקשרים במיילים קרירים, שולחים הודעות טקסט או מצייצים בטוויטר, מה שגורם לאי הבנות בין הצדדים, לקצרים תקשורתיים, לריחוק ולבדידות.

כשאנחנו לא "מתרגלים" הקשבה אמיתית כמו שהיה נהוג פעם, נוצרת בעיה בהתפתחות הכלים האישיים שלנו בתקשורת ובייחוד בכושר ההקשבה שלנו.

יכולת הקליטה שלנו ושל ילדינו נפגעת, מה שמוביל להתדרדרות בביטחון העצמי ולחוסר סבלנות וכך נוצר דור עם הפרעות קשב המוביל לתסכול, בדידות, אלימות מילולית ואפילו פיזית.

הסופר היהודי הנודע אייזיק אסימוב הגדיר פעם אלימות כ"מפלטם האחרון של חסרי היכולת".

אלימות נובעת פעמים רבות בשל חוסר סבלנות והיעדר היכולת להקשיב לאחר מכיוון שאלו מובילים לכשלים בהבנה וכתוצאה מכך לתגובות שאינן תואמות את הסיטואציה .

אז מה בעצם נרוויח מחיזוק כישורי ההקשבה שלנו?

ממחקריו של קארל רוג'רס, מגדולי הפסיכולוגים של המאה ה-20, עולה כי הקשבה ממתנת ומרככת מאוד את דעותינו והן נהיות פחות קיצוניות.

התוצאה היא שמי שמקשיב גם מרכך את דעותיו של הצד השני ואף מחזק את הקשר ויוצר קירבה ו"כימיה" טובה יותר ובכך מונע תקריות הנובעות מריחוק וחוסר הבנה – מה שבמקרים רבים מוביל לאלימות לצערנו.

ממחקריו של פרופ' אבי קלוגר, חוקר התנהגות, עולה כי פיתוח "כושר הקשבה" מהווה קשר ישיר ליצירת "אופי ניהולי".

"הקשבה קשורה קשר אמיץ לתפיסת מנהיגות של מנהלים, ומהווה את הליבה של מיומנות ניהול אנשים".

עוד עולה ממחקרו של קלוגר כי קיום תרגילי הקשבה מחזק את הביטחון וההערכה העצמית ובנוסף גורם להערכה גדולה יותר הן כלפי המקשיב בתרגיל והן בקרב המתרגל שמקשיבים לו. 

באוכלוסיה שתרגלה ופיתחה כישורי הקשבה והקשבה פעילה ניתן להבחין ברמות ביטחון עצמי והערכה עצמית גבוהות יותר. הקשבה נתפסת כנתינה, יוצרת רצון להשיב ("עקרון ההדדיות") ויוצרת אהדה כלפי הצד המקשיב. מחקרים רבים מצביעים על כך שהקשבה מעלה את רמת הבריאות הנפשית, משפרת את מצב הרוח, יוצרת הבנה טובה יותר של בין השיח שלנו ובכלל, ומעניקה לנו ידע על הסובבים אותנו, אהבה, הערכה ואהדה של הסביבה, תחושת שלווה פנימית, רוגע, סבלנות וסובלנות.

"אלוהים נתן לאדם שתי אזניים ופה אחד כדי שנקשיב יותר ונדבר פחות"
אלברט איינשטיין

הקשבה ניתנת לפיתוח בגילאים צעירים ובגילאים בוגרים יותר.

אז מה עלינו לעשות עוד היום כדי לפתח את כישורי ההקשבה שלנו?

  • להתחיל כבר היום ליזום שיחה פנים אל פנים בבית קפה/מסעדה/חוף הים.
  • לעודד את ילדינו להיפגש ולא "להסתמס" ולהחליף את משחק הפלייסטיישן במפגש פיזי עם חבר.
  • לנסות להקשיב כפול ממה שאנחנו מדברים. נמצא שכשאנחנו מתרגלים הקשבה, אט אט זה הופך לטבע שלנו. בכך אנו נעשים אהודים יותר בקרב סביבתנו, חברינו, בני/בנות הזוג, ילדינו, שותפים וחברים עסקיים, עובדנו ומנהלנו.
  • לעשות מעגלי הקשבה.
  • להתאמן וללמוד על שאילת שאלות פתוחות המאפשרות מתן ביטוי לצד השני.
  • לקחת חלק בקורסים והכשרות מקצועיות המפתחות באופן משמעותי כישורים אלו.

למאמרים נוספים בנושא "תקשורת בין אישית" 

דילוג לתוכן